[68] The fact that Menahem saw Herod in Jerusalem, and that the Essene Judah, as Josephus tells us elsewhere (comp. Jewish War, book i. chap. iii. § 5; Antiq. book xiii. chap. xi. § 2), foretold in the temple the death of Antigones, clearly shows that the Essenes did not at first form a separate community, but lived together with the rest of their Jewish brethren. [69] Pliny, whom Solinus copies, simply says that the Essenes live in the society of palm-trees (socia palmarum), to form an antithesis with the appellation a solitary community (sola gens); and this is perfectly correct. But Solinus’ alteration of it into “palm-berries are their food” (palmis victitant) is incorrect, inasmuch as they lived from the cultivation of the land, bees, &c. [70] This is simply a reiteration of what Pliny says about the antiquity of the Essenes. [71] This work of Josephus, addressed to the Greeks, is no longer extant. [72] This is simply imaginary; the real reason for it was, that they could not dig on the Sabbath the hole that was requisite for it without, as they thought, violating the sanctity of the day, as to do so was considered a labour. [73] This unjust remark about the Essenes, whose exemplary virtues and self-denying life elicited the unqualified admiration of Jews, Greeks, and Romans, is just what might be expected from the bigoted persecutor of heretics, amongst whom he put no less a person than St. Chrysostom. [74] This name may be derived from the Hebrew Shemesh (‏שמש‎) sun, and was most probably given to the Essenes, because of the erroneous notion that they worshipped the sun. [75] The whole of this account is worse than useless, inasmuch as it not only gives us no information whatever about this interesting order, but is positively misleading. [76] Comp. Meor Enajim, edit. Mantua. 1547, fol. 88 b. [77] ‏אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אמר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעברים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמיס עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול: לעתיד לבא: אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו שונין היו לתלמידים ותלמידים לתלמידיהם עמרו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית אלא אילו יודעין אבותינו שיש העולם (אחר) ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך עמדו ופירשו מי התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין צדוקים על שום צדוק ביתוסין על שום ביתוס שהיה משתמש בכלי זהב וכלי כסף כל ימיו לא היתה דעתו גסה עליו אלא צדוקים אומרים מסורה בית פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום‎ [78] Comp. Moses and Aaron: Civil and Ecclesiastical Rites used by the Ancient Hebrews, eighth edition (London, 1672), book i, chap, xii, p. 50–59. [79] The Court of the Gentiles. Pt. ii of “Philosophy,” Oxford, 1671, p. 147, &c. [80] The Old and New Testaments Connected, seventeenth editions, vol. iii. London, 1815, part ii, book v, p. 406–431. [81] The History of the Jews, from Jesus Christ to the present day. London, 1708, p. 125–137.