[17] The notion about the reluctance of the soul to enter into this world is also not peculiar to the Kabbalah. The most ancient tract of the Mishna thus speaks of the soul: “Against thy will thou becomest an embryo, and against thy will thou art born” (‏על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד‎ Aboth, iv. 29); on which Bartenora, in his commentary, remarks: “The soul does not wish to quit the pure abode of the curtain which encloses the Holy of Holies.” [18] ‏כל אינון רוחין ונשמתין כלהו כלילן דכר ונוקבא דמתחברן כחדא ואתמסרן בידא דההוא ממנא שליהא דאתפקר על עדואיהן [עיבוריהן] דבני נשא ולילה שמיה ובשעהא דנחתין ואתמסרן בידוי מתפדשין ילזמנין דא אקרים מן דא ואחית להו בבני נשא וכד מטא [מחא] עידן דזווגא דלהון קב״ה דידע אינון רוהין ונשמהין מחבר לון כדבקדמיתא ומכרזא עלייהו וכד אתחברן אתעגידו חד גופא חד נשמתא ימינא ישמאלא כדקא חזי ובגין כך אין כל חדש תחת השמש. ואי תימא הא תנינן לית זווגא אלא לפום עוגדוי ואורהוי דבר נש הכי הוא ודאי. דאי זכי ועובדוי אתכשרן זכי לההוא דיליה לאתחברא ביד כמה דנפיק. זוהר חלק א דף צא ב‎ [19] ‏בספרא דשלמה מלכא אשכחנא דבשעתא דזווגא אשתכח לתתא שדר קב״ה חד דיוקנא בפרצופא ד״נ רשימה חקיקה בצולמא וקיימא על ההוא זווגא ואלמלי אתיהיב רשו לעינא למחמי חמי ב״נ על רישיה חד צולמא רשימא כפרצופא דבר נש ובההוא צילמא אתברי ב״נ ועד דלא קיימא [ס״א ועד לא קיימא] ההוא צולמא דשדר ליה מאריה על רישיה וישתכח תמן לא אתברי ב״נ הה״ד ויברא אלקים את האדם בצלמו. ההוא צלם אזדמן לקבליה עד דנפיק לעלמא כד נפק בההוא צלם אתרבי בההוא צלם אזיל הה״ד אך בצלם יתהלך איש להאי צלם הוא מלעילא בשעתא דאינון רוחין נפקין מאתרייהו כל רוחא ורוחא אתתקן קמי מלכא קדישא בתקוני יקר בפרצופא דקאי׳ בהאי עלמא. ומההוא דיוקנא תקונא יקר נפיק האי צלם. ודא תליתאה לרוחא ואקדימת בהאי עלמא בשעתא דזווגא אשתכח ולית לך זווגא בעלמא דלא עלם בגווייהו. זוהר חלק ג דף קד א ,ב‎ [20] The two kinds of faculties, as well as the two sorts of feelings, are also mentioned in the Talmud. Thus it is said—“All the prophets looked into the Non-Luminous Mirror, whilst our teacher, Moses, looked into the Luminous Mirror.” (‏כל הנביאים נסהכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאידה‎ Jebamoth, 49 b). And again—“Also the divine service which is engendered by fear and not by love, has its merit.” (Jerusalem Berachoth, 44; Babylon Sota, 22 a.) [21] ‏לשם יחוד קב״ה ושכינתה ברחימו ודחילו וברחילו ורחימו ליחרא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל ישראל‎ [22] ‏כל נשמתין עאלין בגלגולא ולא ידעין בני נשא אורחוי דקודשא בריך הוא והיך קיימא טיקלא והיך אתדנו בני נשא בכל יומא ובכל עידן והיך נשמתין עאלין בדינא עד לא ייתון להאי עלמא והיך עאלין בדינא לבתר דנפקי מהאי עלמא. כמה גלגולין וכמה עובדין סתימין עבידן קודשא בריך הוא בהדי כמה נשמתין ערטילאין וכמה רוחין ערטילאין אזלין בההוא עלמא דלא עאלין לפרגודא דמלכא. וכמה עלמין אתהפך בהו ועלמא דאתהפך בכמה פליאן סתימין ובני נשא לא ידעין ולא משגיחין וחיך מתגלגלן נשמתין כאבנא בקוספתא כמה דאת אמר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע השתא אית לגלאה דהא כל. זוהר חלק ב׳ דף צט ב׳‎