Which D. Levi thus translates, “And every generation, and its governors that existed before them, and those that rose after them, were all placed at Mount Sinai with them, to let them know, that the intelligent generation was more acceptable than them; to make them understand good judgment and knowledge: there was no blemish in them, for they were entirely perfect.” (Pentecost Prayers, p. 87.) The assembling of the living nation of Israel, to hear the voice of the Creator, was not grand enough for the rabbies, they have therefore added that the souls of all the unborn generations were present to hear and receive the law. The comparison of this tradition with some already considered suggests several interesting topics for inquiry. For instance, whether these souls were under the mountain or not when it was turned over them—whether they performed the journey of two hundred and forty miles backwards and forwards at the giving of the ten commandments, &c.? But the authority, which this tradition confers on the oral law, demands our more immediate attention, and is particularly manifest in that version of the story, which is found in Medrash Rabba. וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר , אמר ר׳ יצחק מה שהנביאים עתידין להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר להם לישראל כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום , עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא איננו עמנו היום אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהן ממש שלא נאמרה בהן עמידה שאע׳׳פ שלא הין באותה שעה כל אחד ואחד קבל את שלו וכן הוא אומר משא דבר ה׳ אל ישראל ביד מלאכי , בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות , וכן ישעיה אומר מעת היותה שם אני , אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת אלא ועתה ה׳ אלהים שלחני ורוחו עד עכשיו לא נתן לי רשות להתנבאות , ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני וכן הוא אומר את הדברים האלה דבר ה׳ אל כל קהלכם ׃