Rex dilectis et fidelibus suis Stephano de Pentecester, Waltero de Heylin, et Johanni de Cobham, justiciariis ad placita transgressionis monetæ audienda, Salutem. Quia omnes Judæi nuper rectati, et per certam suspicionem indictati de retonsione monetæ nostræ, et inde convicti cum ultimo supplicio puniuntur; et quidam eorum, eadem occasione omnia bona et catalla sua forisfecerunt, et in prisonam nostram liberantur, in eadem, ad voluntatem nostram detinendi. Et cum accepimus quod plures Christiani, ob odium Judæorum, propter discrepantiam fidei Christianæ, et ritus Judæorum, et diversa gravamina per ipsos Judæos Christianis hactenus illata, quosdam Judæos nondum rectatos, nec indictatos, de transgressione monetæ, per leves et voluntarias accusationes, accusare et indictare, de die in diem, nituntur, et proponunt; imponentes eis, ad terrorem ipsorum, quod de hujusmodi transgressione culpabiles existunt, et sic per minas hujusmodi accusationis ipsis Judæis metum incutiunt, ut pecuniam extorqueant ab iisdem: ita quod ipsi Judæi super hoc ad legem suam sæpe ponuntur, in vitæ suæ periculum manifestum. Volumus quod omnes Judæi qui ante primum diem Maii, prox præteritum indictati, vel per certam suspicionem rectati non fuerunt de transgressione monetæ prædictæ, et qui facere voluerunt finem, juxta discretionem vestram, ad opus nostrum, pro sic quod non occasionentur de hujusmodi transgressionibus factis ante primum diem Maii, propter novas accusationes Christianorum post eundum diem inde factas non molestentur, sed pacem inde habeant in futurum. Proviso, quod Judæi indictati, vel per certam suspicionem rectati de hujusmodi transgressionibus ante prædictum diem Maii, judicium subeant coram vobis, juxta formam prius inde ordinatam, et provisam. Et ideo vobis mandamus, quod fines hujusmodi capiatis, et præmissa fieri, et observari faciatis, in forma prædicta.――Teste Rege apud Cantuar. 8 die Maii.――_Claus._ 7. E. 1, m. 7. G. הי״ח האי אשר נקרא היום אינגלאטירה נעשה שם שמד גדול ועצום בכל אותם קהלות גדולות ועצומות אשר היו שם בימים ההם בחכמה ובינה וכבוד וביחוד העיר הגדולה הנקראת לונדריש אשר היו שם קרוב לשני אלפים בעלי בתים כלם אנשים בעלי חכמה ועושר ושם עשה החכם ר׳ אבדהם בן עזרא אגרת קראה אגרת שבת והשמד היה שימירו דתם וכאשר עמדו על קדושת השם העלילו עליהם שהיו עושים זיוף במטבע ובאה תביעה זו לפני המלך והמלך חקר ודרש ומצא כי המצלילים המזויפים היו מטילים האשמה על היהורים ונמלטו׃ לימים שבו הנוצרים ובקשו מי שיעיד נגד היהודים ומצאו כרצונם איך ראו יהודי קוצץ המטבע ואף על פי שידע המלך כי הכל שקר מפניהמיית העם בקש להשליך מעליו תרעומות אלו ושמא יקומו העם וחרב בידם כדרכם ואין מציל צוה וגרשם והיה הגירוש זה שנת חמשת אלפים ועשרים ליצירה‏.‏ ‏ H.