“When he called the messenger (Moses) and made him ascend to heaven, and appointed him as the third person between him and his people, and caused him to approach and stand in the thick darkness, and spake to him face to face, and rays streamed from his hand to him, the angels were moved, and rushed towards him; and in the presence of the Creator they spake, saying thus to him, What is man that thou shouldest exalt him? and wherefore make such an account of him as to bring him up to our place and cause him to inherit the delightful possession (the law)?” (Pentecost Prayers, fol. 88.) Here it is plainly said, that the angels remonstrated with God at the favour shown to Moses. This circumstance is not to be found in the writings of Moses, but it is recorded in the Talmud, and the particulars are thus given:— בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב׳׳ה רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו , אמר להם לקבל תורה בא , אמרו לפניו חמדה גנוזה שגנוזה לך מששת ימי בראשית תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם , מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים , אמר לו הקב׳׳ה למשה חזור להן תשובה אמר לפניו רבונו של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם , אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר׳ נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להם למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם , שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין ערלים אלם שרויין שעובדין ע׳׳ז שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושין מלאכה שאתם צריכין שבות , שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקב׳׳ה ׃