“Et Britanniam Strabo passim appellat Βρεττανικην, et uno T Βρετανικην. Porro _Bretanica_ mihi quidem nihil videtur esse aliud quam ברת־אנך _Barat-anac_, id est, _ager_, seu terra _stanni et plumbi_. ברא _bara_, et in regimine ברת _barat_ Syris agrum esse sciunt omnes, et ex Daniele abunde notum.... Et אנך _anac_ stannum aut plumbum Hebræi explicant in Amos 7, 7. Nempe utrumque significat.... Mihi docuisse sufficit ab horum metallorum fœcunditate has insulas, ut a Græcis Cassiteridas, ita a Phœnicibus dictas fuisse ברת־אנך _barat anac_ agrum stanni et plumbi.” ――Samuel Bochart, vol. i., col. 647–650. G. “I may instance _Rice_ or _Rees_ (written in Greek Ρησα――see Luke, iii. 27), Davis, Jones, Lewis, &c., which are names greatly abounding in Wales, and only later corruptions, as I apprehend, of Jewish patronymics. The final _s_ is, I believe, admitted to be, in _most_ proper names, not the sign of the plural number, but of the genitive case, and is one way of signifying the son of the person, and thus we have David’s-son, David’s, Davis;――Jonah’s-son, Jonah’s, Jones;――Levis’-son, Levis’, or Lewis. “Levi, by the writers of the New Testament, is written Λευϊ, and also Λευις, which is the identical Levvis of the Welch, and possibly a corruption of the Greek genitive for the nominative, by a similar process with the above, and perhaps also Ιωνας. The other Welch form of denoting a man’s son――viz., by the word _ap_, as Davis-ap-Rees, or Rice, whence it slides into the word itself, and from ap-Rice becomes _Price_, is probably Hebrew also; since the sacred historian tells us that Ab-ner is son of Ner. _Ab_ indeed signifies _father_ rather than son, and it would appear, from many of their names, that they were in the habit of recognizing a man by the person whom he had for his father; but it comes practically to the same thing as if it literally meant son: for we can scarcely avoid saying of him of whom we would speak as having Ner for his father, he is Ner’s son.”――_Abdiel_ in the Jewish Expositor, 1828, pp. 126, 127. H. ודעו כי שלח אגוסטוס קיסר בעצת אנטונינוס חברו בכל ארצות ממשלתו עד מעבר לים הודו ועד מעבר ארץ בריטאניאה והיא ארץ ים אוקיאנוס. ויצו את כל מקום אשר בו איש או אשה מזרע היהודים עבד או אמה לשלחם חפשים בלא פדיון במצות הקיסר אגוסטוס ואטונינוס חברו׃ I. תשעה תו הקיסר אגושטי היה איש חסיד וירא אלהים והיה עושה משפט וצדקה ואוהב ישראל׃ ומה שכתוב בראש ספר שבט יהודה שקיסר אגושטי עשה הרג רב ביהודיס הלא המגיד כיחש לו כי לא מצאתי רמז מזה בכל הקרוניקים שראיתי מימי אדרכא בכל ספרי זכרינתיהם גם ביוסיפין פר טו כתב שהיה אוהב נאמן לישראל גם בפּרק מז כתב שהקיסר הזה שלח כתב לים הודו ולמערב עד מעבר ארץ בריטוניאה׃ ‏(‏חיא מדינת אנגאלטירה הנקרא בלא ענגל לנד׳‏)‏׃ LECTURE II.