ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:‎ [71] Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay. [72] Comp. Graetz, Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of the Sohar. [73] ‏פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובח‎ Commentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers. This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitled ‏דרך אמונה‎, The Path of Faith, printed in Padua, 1563, and ‏עבדת הקדש‎, The Service of Holiness, also called ‏מראות אלהים‎, The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitled A Collection of Kabbalistic Treatises (‏ספר לקוטים בקבלה‎), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made. [74] The above analysis is taken from Dr. Jellinek’s Beiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of his Beiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.