[13] Alexander, History of Women, Introd. p. vii. [14] Lane, Arabian Nights, Vol. I. pp. 38, 39. [15] Euripides, Iphi. in Aulis. [16] Ant. lib. iv. c. 8, 15. [17] Hilochoth Eduth, c. ix. 1. [18] This is the date according to Aristobulus, which has, however, been questioned. See Frankel, Vorstudien zu der Septuaginta; De Wette, Einleitung, §§ 40, 41; Herzog, Real-Encyklopädie für protestantische Theologie, art. Alexandrinische Bibelübersetzung; Kitto, Cyclop. Bib. Lit., under Septuagint. [19] Hävernick’s Einleitung Dritter Theil, p. 475. [20] Ewald, p. 34. Döpke, philologisch-critischer Commentar zum Hohenliede, p. 34. [21] Vide Kitto, Cyclop. Bib. Lit., art. Wisdom of Jesus; De Wette, Einleitung, § 316. [22] Keil, in Hävernick’s Einleitung Dritter Theil, p. 476. [23] Das Hohelied Salomonis, p. 254. [24] Vide Kitto, Cyclop. Bib. Lit., under, Wisdom of Solomon; De Wette, Einleitung, § 314. [25] Rosenmüller, Scholia, p. 270, sqq. Delitzsch, Das Hohelied, p. 66. [26] Cont. Apion. 1. § 8. [27] Kleuker, Samlung der Gedichte Salomon’s, p. 54. Hengstenberg, p. 255. [28] Vide Stuart on the Old Testament Canon, sect. 12, p. 245. Davidson’s Edit. Henderson, Divine Inspiration, p. 349. [29] Succa ad fin. [30] Torath Cohanim. Tosiftha Synhedrin, c. 7. Aboth di R. Nathan, c. 27. Graetz, Geschichte der Juden, Dritter Band, p. 211. [31] Vide Jost, Allgemeine Geschichte des Israelitischen Volkes (1850), Zweiter Band, pp. 63, 130, sqq. 153, Graetz, Geschichte der Juden, Dritter Band, p. 210. Vierter Band, pp. 243–246, 441–443, 446, 473. Zunz, Vorträge, p. 52. [32] ‏א״ר יהושע בן לוי מאי דכתיב צרור המור רודי לי בן סרי ילין אמר׳ כגסת ישׁראל לפגי הקב״ה רב״שע אף ע״ס שמיצר ומימר לי דורי גף שרי ילין אשכול הכופר דודי לי בכרמי עפ גדי מי סהכל טלו מכפר לי על עון גדי סכרמתי לי מאי משמע דהאי כרמי לישגא דמכניש הרה אמר בר זוטרא בריה דרב נחמן כדתנן כסא של כינס שכורמי עליו את הכלימ: וא״ר יהושע בן לוי מאי דכתיב לחייר כערגת הבושם כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב״ה נתמלא כל העולם כולו בשמים וכּיון שמדיביר ראשון נתמלא דיבור שני להכין הלך חוציא הקב״ה חרוח מאוצרותיו והיה מעביר ראשון ראשון שו״א שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל היקרי שושנים אלא ששונים: וא״ר יהושע בן לוי כל דיבור וריבור שיצא מפי הקב״ה יצתה נשמתן של ישראל שנ״א נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאן קיבלו הוריד טל שעתּיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנא״ נשם נרבות חניף אלהים נחלת. ונלאה אתה כוננתה. מסנת שבת פח‎ [33] Daily Bible Illustrations, the Song of Songs, p. 449. [34] Einleitung in das Alte Testament, Zweite Auflage, Erster Theil, Erste Abtheilung, § 82, p. 401. [35] The Hebrew word ‏יין‎, consisting of two ‏יי‎ 20, and ‏ן‎ 50, caused this explanation. This mode of interpretation is called ‏גֵימַטְרִיָּא‎, Gematria, γεωμετρία, each letter of the word being taken according to its numerical value and the text interpreted accordingly. [36] This interpretation is derived from reducing the word ‏בך‎ to its numerical value, 22. See note on verse 1. [37] Vide supra, p. 26.